"הזדמנות אחרונה" מאת דויד קאפח

 

מקובל לשייך את "גיל הביניים" לתקופה המתחילה בשנות העשרים לחיינו ונמשכת עד שנות השישים, ולמעשה, נחלקת היא לשתי תת-תקופות. התקופה הראשונה מגיל עשרים עד ארבעים והשנייה מגיל ארבעים ועד ששים.

 

התקופה הראשונה מאופיינת ברדיפה אחר השגיות בעבודה, בלימודים, עסוקים בגידול ילדים, ביסוס אורח חיים וכו'. במהלך המחצית השנייה הילדים כבר גדלו, מרבית האנשים מנהלים אורח חיים עצמאי ומנסים לממש את שאיפותיהם. חלקם מגיעים לפריחה רוחנית או גשמית ומשתדלים לבסס את הישגיהם. רוב האנשים בתקופה זו נמצאים במצב בריאותי תקין ולכן הם מקדישים מעט מאוד זמן לנושא התזונה. אולם דווקא בגיל זה מתחילות להתעורר בעיות תזונתיות שונות הן בגלל שינויים פיזיולוגיים בגוף והן בגלל גורמים פסיכולוגיים. מחקרים רבים מצביעים על העובדה כי מחלות שכיחות הקשורות עם העלייה בגיל כמו סוכרת, יתר לחץ דם, התקפי לב ועוד מושפעות במידה רבה מאורח חיים ומהרגלי מזון לקויים בעבר, כמו עישון סיגריות, מתח בבית או בעבודה, מעט מאוד פעילות גופנית, צריכה גבוהה של אלכוהול ותזונה עשירה במלח וסוכר וענייה בסיבים. כל אלה עלולים להיות הגורמים להתפתחות מחלות רבות. לכן, יש להקדים תרופה למכה. גיל זה הוא חשוב ביותר ובו ניתן לשמור על הבריאות כדי למנוע או לפחות לעכב התפתחותן של מחלות כרוניות בעתיד. בתקופה זו עדיין אפשר לשנות אורח חיים ולסגל הרגלי תזונה בריאים יותר.

עליה בגיל גורמת שינויים במבנה ובתפקוד מערכות שונות בגוף, למעשה, תהליך "ההזדקנות" מתחיל בעשור הרביעי לחיינו. הסימנים נראים לעין בעשור החמישי ובעיקר באים לידי ביטוי החל מהעשור השישי. מבחינה פיזיולוגית מציין התהליך האטה בחילוף החומרים בגוף, ירידה ביעילותם ותפקודם של האברים ושל המערכות השונות, ואובדן תאים. לתופעות אלו נלווים שינויים אנטומיים הבאים לידי ביטוי בדלדול השרירים ובניוונם.

תהליכים אלו גורמים להתפתחותן של מחלות שונות שניתן למנוע אותן מבעוד מועד על ידי שינויים מתאימים בתזונה. הגבלת מספר הקלוריות שאנו צורכים ושמירה על משקל נאות ויציב הם אולי הגורמים החשובים ביותר המשפיעים על הארכת תוחלת החיים והישארות בבריאות טובה.

נתונים סטטיסטיים שונים מצביעים כי תוחלת החיים של מבוגרים שמנים קצרה מזו של מבוגרים רזים. לכן כבר בגיל הביניים יש לשמור על משקל הגוף על ידי הקפדה על כמות הקלוריות הנצרכות ביממה ועל פעילות גופנית מבוקרת.

 
כיצד מבצעים זאת?
לכמות השומן בתפריט היומי ישנה השלכה על תוחלת החיים שלנו. ממחקר ארוך טווח שנערך בקרב נשים בארצות הברית נמצא כי צריכה גבוהה של שומן בגיל הביניים קיצרה את תוחלת החיים. חייהן של נשים שצרכו אחוז גבוה של שומן בתפריט היומי היו קצרים מחיי נשים שצרכו אותה כמות קלוריות, אך אחוז השומן היה נמוך, ואילו אחוז הפחמימות שצרכו היה גבוה יותר על חשבון השומן.

מחקר הוכיח כי הגבלת כמות החלבונים בתפריט גרמה לעלייה קלה בתוחלת החיים. נמצא כי הגבלת כמות הקלוריות היומית על מנת לשמור על משקל גוף יציב שיפרה את תפקוד מערכת החיסון והמערכת ההורמונאלית. ממצאיו של ד"ר וולטר מרטץ ממרילנד בארה"ב מעניינים מאוד. לדבריו, גם אצל אנשים מבוגרים אשר נהנים ממצב בריאותי תקין מתגלה במקרים רבים מחסור בסידן, ויטמינים מקבוצת A, B, C , אבץ, ברזל נחושת וכרום. חוסר זה נוצר בעקבות ירידה תלולה מדי בצריכה הכללית של קלוריות ובחירת סוגי מזונות בעלי איכות תזונתית לקויה בגיל הביניים. כלומר ביצוע דיאטות מטורפות להרזיה שהן חריפות ומזיקות גורמות נזק כמעט בלתי הפיך לגוף . מחסור ביסודות כמו סידן, אבץ, נחושת, כרום וסלניום בגיל הביניים מוביל להתפתחות חלק ממקרי האוסטיאופורוזיס והרככת המתגלים בגיל מבוגר. לכן יש להקפיד בגיל זה על צריכה מספקת ויומיומית של יסודות אלו.

 
להלן מקורות תזונתיים ליסודות:
אבץ

מצוי בדגנים (חיטה מלאה, קורנפלקס), אגוזים, קטניות, דגים, בשר (בקר, עוף והודו), נבט חיטה, גריסי פנינה, כבד וביצים.

ברזל

מצוי בתמרים, שומשום מלא, שקדים, מישמש, כבד, ירקות בעלי עלים ירוקים, שעועית, אפונה, שזיפים מיובשים, צימוקים, חלמון ביצה ובשר.

כרום

מצוי בשמרי בירה, דגנים מלאים, בשר, מוצרי חלב במיוחד בגבינה, שעועית יבשה ובוטנים.

סלניום

מצוי בחומץ תפוחים, נבט חיטה, שמרי בירה, שמרים, ביצים, בשר ובמיוחד בשר כבש, חמאה, דגנים מלאים, דגים, שום וחלב.

נחושת

מצוי באגוזים, חמניות, כבד עגל, נבטי חיטה, קקאו, תה סיני, ערמונים, שעועית, שקדים, פטריות, אבוקדו וקטניות שונות. כדי לשמוע על העצמות מפני בריחת מינרלים, מומלץ לצרוך מזונות המספקים ויטמיןD  כמו חלב ומוצריו, סרדינים, דג טונה, אלתית וסלמון, כבד, חלמון ביצה ושמן דגים. ויטמין D נוצר בגוף בהשפעת קרני השמש מחומר המצוי בגוף (פרו ויטמין (A , אי לכך כדאי להיחשף לשמש בצורה מבוקרת (לא בשעות החמות!!)

 

לסיכום: תפריט מאוזן והקפדה על מזונות בעלי איכות גבוהה, הרגלי אכילה נכונים, הם הנוסחה לבריאות תקינה.

בתאבון ובהצלחה.
 
המאמר לקוח מתוך ספרו של דויד קאפח, טבעי - צמחי מרפא בשימוש ביתי א', עמ' 188-191.
 
 
 
 
 
 
 
 

 

הדפסה הדפסה